הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין כול'. הִטְעוּ זֶה אֶת זֶה מָהוּ. אַיתֵיי אַתּוּן עָֽבְדִין עִמִּי הֵיךְ אַתּוּן עָֽבְדִין מִן חָמֵשׁ רֻבָּן. וְאַשְׁכְּחוֹן עָֽבְדִין מִן עֶשֶׂר רֻבָּן לִמְלָאכָה. אַתּוּן עָֽבְדִין עִמִּי הֵיךְ אַתּוּן עָֽבְדִין מִן עֲשָׂרָה יוֹמִין. וְאַשְׁכְּחוֹן עָֽבְדִין מִן חֲמִשָּׁה יוֹמִין. (הִטְעָן) [הִטְעוּ] בַּעַל הַבַּיִת מָהוּ. אַיתֵיי אַתּוּן עָֽבְדִין עִם חֲבֵירֵיכוֹן הֵיךְ הִנּוּן עָֽבְדִין [מִי̇ רֻבָּן. וְאַשְׁכְּחוֹן עָֽבְדִין מֵה̇ רֻבָּן לִמְלָאכָה. אַיתֵיי אַתּוּן עָֽבְדִין עִם חֲבֵירֵכוֹן הֵיךְ הִנּוּן עָֽבְדִין] מִה̇ יָמִין. וְאַשְׁכְּחוֹן עָֽבְדִין מִי̇ יָמִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁלֹּא הָֽלְכוּ הַחַמָּרִים. אֲבָל הָֽלְכוּ וְלֹא מָֽצְאוּ תְבוּאָה. פּוֹעֲלִין לְנַכֵּשׁ וּמָֽצְאוּ שָׂדֶהוּ זְלֵחָה. נוֹתֵן לָהֶן שְׂכַר הֲלִיכָה וַחֲזִירָה. וְלֹא דוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לַבָּא רֵיקָן. עוֹשֶׂה מְלָאכָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל. הַיּוֹשֵׁב בַּצֵּל לַיּוֹשֵׁב בַּחַמָּה. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אֲגַר חַמָּרִין לְמֵיתָא לֵיהּ כִּיתָּן. הָֽלְכוּ וּמְצָאוּהָ לַחָה. אֲמַר לוֹן רַב. פּוֹק וַהַב לוֹן אַגְרָן מוּשְׁלָם. וַאֲמַר לְהוֹן. לָא דַאֲנָא חַייָב מִיתֵּן לְכוֹן אַגְרֵיכוֹן אֶלָּא אֲנָא חִייָה מָֽסְרִית לְכוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דאנא חייא מתרית לכון. מוותרית מלשון ויתור הוא שאני מוותר עמכם שעל פי הדין אינו חייב ליתן לכם כל השכר משלם:
ומצאו לחה. עדיין שרוי הפשתן במים ולא הביאו לו:
ולא דומה וכו'. כלומר שאינו נותן להם אלא לפי הערך האומד שבין בא טעון במשא לבין הבא ריקן וכן בין העושה מלאכה ומתייגע בחום לבין היושב בטל ומעונג בצל וכפי אותו האומד שאדם רוצה לפחות משכרו ולא לטעון במשא או להתייגע במלאכה כך יתן להם:
פועלין. או ששכר פועלין לנכש שדהו והלכו ומצאו שדהו זלחה מטר עליה ואינה ראויה כעת למלאכה:
אבל הלכו. למקום התבואה להביא לו ולא מצאו תבואה:
שלא הלכו החמרים. למקום ''המלאכה וכשרואה אותם הבעה''ב אמר חזרני בי:
בד''א. דאם בה''ב חוזר בו אין להם עליו אלא תרעומות ואינו חייב לשלם:
בין שהטעו וכו'. האי והטעו וחזרו מיתפרשא דאם חזרו או בה''ב או האומנין אין לא' על חבירו אלא תרעומות דברים בלבד:
במה דברים. סיפא דתוספתא היא ריש פ''ז וברישא תני כבמתני' וכדמפרש לה דגם על בה''ב מיתניא. השוכר את הפועלים בין שהטעו את בה''ב בין שהבה''ב הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומות בד''א וכו' כדהכא:
אתיי אתון עבדין וכו'. כלומר אי נמי איפכא שאמר להן באו ותעשו עם חבירים אומנין ששכרתי אותן בקבולת לכל המלאכה בכך וכך והמלאכה היא קלה ובחמשה ימים תוכלו לעשותה והלכו ומצאו שצריכה עבודה לעשרה ימים בכל כה''ג אין להם אלא תרעומות דברים שיאמרו אלו היינו יודעים שאין בה ריוח כל כך לא היינו נשכרין או אם היינו יודעין במלאכה כבידה כזו אם היתה בקבולת:
אייתי אתון עבדין וכו'. באו לעשות מלאכה עם חבירים אומנין שיש לי לכל יום ויום והמלאכה גדולה וצריכה ימים הרבה שתרויחו בשכרה מעשרה דינרין שוה והלכו ומצאו שאין שכרה כ''א חמשה דינרין שוה למלאכה כזו שאין בה שהות לכמה ימים:
הטען בעל הבית מהו. כלומר וכן נמי מצינן לפרושי דהטעה בה''ב את האומנין כדמפרש ואזיל:
היך אתון עבדין מן חמש רבן. כלומר והמלאכה שתעשו תהיה כמו ערך חמשה דינרין שוה והלכו ומצאו שהיו צריכין לעשות להמלאכה שהיא שוה עשרה דינרין:
אתון עבדין עמי וכו'. או שאמר להם אתם תעשו עמי מלאכה שהיא לעשרה ימים ותרויחו הרבה והלכו ולא מצאו כי אם מלאכה לחמשה ימים:
גמ' הטעו זה את זה מהו. מדלא קתני חזרו זה בזה דהוי משמע דעל בה''ב ופועלים קאי וקתני והטעו זה את זה דמשמע דעל האומנין עצמן נמי קאי והלכך מפרש לה ואזיל מהו האי הטעו זה את זה:
איתי אתון עבדין עמי. כגון שאחד מן האומנין אמר לחבירו באו ועשו עמי מלאכה לבעל הבית:
משנה: 25a הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַרְעוֹמֶת. שָׂכַר אֶת הַהַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר פֳרֶייֹא פֳרֵין וַחֲלִילִין לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת פּוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא אָבֵד וְחָֽזְרוּ בָהֶן מָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' השוכר את האומנין והטעו זה את זה. אחד מן האומנין ששלחו בעה''ב להשכיר את חבירו והטעה אותו כגון שא''נ בעל הבית לשכור אומנין כל אחד בד' דינרים ליום והלך הוא והשכירם בשלשה אין להם עליו אלא תרעומות דהא סבור וקביל בג' אלא שאומרים לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו ובגמרא מפרש לה עוד בענין אחר:
ואת הקדר. בעל הקרון ועושה גם מלאכות כאלו:
פרייא פרין. עצים משופין לעשות אפריון ושכרו להחמר להביאן ואת הקדר לעשותן:
חלילים לכלה. לשמוח חתן וכלה או למת לקונן:
מן המשרה. מים ששורין בהן פשתן כשהוא בגבעולין:
מקום שאין אדם. שאינו מוצא פועלין אחרים לשכרן והפשתן או איזה דבר שיהיה אבד שוכר בני אדם עליהן לאשר ימצא בשיעור שכרן אבל לא ביותר:
או מטען. אומר להן שיתן להם יותר ואינו נותן להם אלא כפי שהתנה בתחלה:
מתני' השוכר את האומנין. בקבלנות לעשות כך מלאכה בכך וכך:
וחזרו בהן. לאחר שעשו מקצת:
משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְחָֽזְּרוּ בָהֶן יָדָן לַתַּחְתּוֹנָה. אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה. כָּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַהַתַּחְתּוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ידן על התחתונה. אם הקרו פועלים ואינו מוצא מי שיגמרנה בשכר שהיה מגיע לאלו על מה שעתיד לעשות מעכב משכרם ממה שעשו כל מה שיצטרך להוציא עד שתגמור מלאכתו בשכר שפסק עם אלו ואם הוזלו פועלים וימצא מי שיגמרנה בפחות ישומו להן מה שעשו ויתן להם לפי ערך שפסק עשו חציה יתן להם חצי שכרן ואין יכולים לומר לו הרי פועלים אחרים תחתינו לגמור מלאכתך ותן לנו כל שכרנו חוץ ממה שיטלו אלו:
ואם בה''ב חוזר בו ידו על התחתונה. יתן להם מה שעשו ואם הוזלה מלאכת הפועלים על כרחו יתן להם כמו שפסק חוץ ממה שצריך להוציא בהשלמתה:
כל המשנה ידו לתחתונה. כגון נתן צמר לצבע לצבעו אדום וצבעו שחור אם השבח יתר על היציאה אין נותן לו שכרו משלם אלא דמי יציאת עצים וסממנים ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו השבח וסתם לן תנא כדר' יהודה בפ' הגוזל קמא:
וכל החוזר בו ידו על התחתונה. לאתויי המוכר שדהו לחבירו באלף זוז ונתן לו מאתים מהן וחזר בו המוכר יד הלוקח על העליונה רצה אומר תן לי מעותי רצה אומר תן לי קרקע כנגד מעותי ואם לוקח חוזר בו יד המוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך רצה אומר לו הילך קרקע כנגד מעותיך:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אָבֵד. אֲבָל בְּדָבָר הָאָבֵד שׂוֹכֵר עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַטְּעוֹ וְאוֹמֵר לוֹ. סֶלַע פָסַקְתִּי לָךְ ב̇ אֲנִי נוֹתֵן לָךְ. נוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶּה. אָמַר רִבִּי אִילָא. וּבִלְבַד עַד כְּדֵי שְׂכָרוֹ. עַד כְּדוֹן וּבִלְבַד עַד כְּדֵי שְׂכַר אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבִלְבַד עַד כְּדֵי שְׂכָרוֹ לַשָּׁעָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים. אֲבָל אִם רָאָה חַמָּרִין שֶׁמְמַשְׁמְשִין וּבָאִין אוֹ שֶׁפָּרַק סְפִינָתוֹ בְלִמֵן. אָמַר לוֹ. צֵא וּשְׂכוֹר לָךְ אַחַת מִכָּל אֵילּוּ. אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעוֹמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שוכר עליו ממקום אחר. על חשבון שלו שוכר פועלים אחרים:
ומטעו. או מטעו ואומר לו סלע וכו' ואעפ''כ אינו נותן לו אלא סלע:
נוטל מזה ונותן לזה. אשוכר עליו ממקום אחר קאי כדפרישית ובתוספתא תני הכי בהדיא הולך ושוכר ממקום אחר ובא ונוטל מזה ונותן לזה:
ובלבד עד כדי שכרו. לפי התנאי הוא ששוכר עליו ממקום אחר וכדמפרש ואזיל:
עד כדון ובלבד וכו'. כלומר דלא תימא עד כנגד כל השכר שפסק עמו ואע''פ שאין ביד הבה''ב כלום משכרו כ''כ כגון שלא עשה אלא מקצת מהמלאכה וישלם זה מביתו מה ששוכר עליו פועל אחר קמ''ל דלא היא אלא עד כדון ובלבד עד כדי שכר אותו היום שכבר עשה עמו וחייב לו בה''ב השכר או ובלבד עד כדי שכרו לשעה שלא עשה עמו אלא שעה מועטת וכלומר כפי מה שיש ביד הבה''ב משכרו שכבר עשה כנגד אותו השכר הוא דשוכר עליו אחר ויוסיף לו מה שחייב לזה כדי לגמור מלאכתו:
במה דברים. דשוכר עליהן בדבר האבד:
במקום שאינו מוצא לשכור פועלים. כפי תנאי השכר של הראשון:
שממשמשין ובאין. ורוצין להשכיר עצמן כפי שכר הראשון:
או שפרק ספינתו בלמן. וכן הדין אם השכיר לו ספינה לטעון סחורתו וחזר בו ופרקה והניח הסחורה על שפת הנהר וא''ל צא ושכור לך אחת מכל אלו הספינות המצוין שם בזה אין לו עליו אלא תרעומות דברים בעלמא שאין הבעה''ב מפסיד כלום:
במה דברים אמורים. שאינו מפסיד אלא לפי חשבון בדבר שאינו אבוד אם צריך להמתין עד שימצא פועלים לגמור מלאכתו אינו מפסיד הבה''ב דדבר שאינו אבוד הוא:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ. אֲבָל אִם קִבֵּל מִמֵּנּוּ שָׂדֶה לִקְצוֹר בְּב̇ סְלָעִים קָצַר חֶצְייָהּ וְהִנִּיחַ חֶצְייָהּ. בֶּגֶד לֶאֱרוֹג בְּב̇ סְלָעִים אָרַג חֶצְיוֹ וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ שָׁמִין לוֹ. כֵּיצַד שָׁמִין לוֹ מַה שֶׁעָשָׂה. אִם הָיָה מַה שֶׁעָשָׂה יָפֶה ו̇ דֵּינָרִין נוֹתֵן לוֹ סֶלַע אוֹ יִגְמוֹר מְלַאכְתּוֹ. וְאִם סֶלַע נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רִבִּי דוֹסָא אוֹמֵר. שָׁמִין מַה שֶׁעָתִיד לֵיעָשׂוֹת. אִם הָיָה מַה שֶׁעָתִיד לֵעָשׂוֹת יָפֶה ג̇ דֵּינָרִין נוֹתֵן לוֹ שֶׁקֶל 25b אוֹ יִגְמוֹר מְלַאכְתּוֹ. וְאִם שֶׁקֶל נוֹתֵן לו̇ שֶׁקֶל. רִבִּי זֵירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא רִבִּי בִּינָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי דוֹסָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואם שקל. כגון דזל עבידתא ואינו שוה מה שעשה אלא שקל וכן הוא מה שעתיד להעשות ידו על התחתונה ונותן לו שקל:
או יגמור מלאכתו. ויטול שני סלעים:
נותן לו שקל. שהוא שני דינרים וששה דינרים צריך הוא כדי לשכור פועלים לגמור מלאכתו:
אם היה מה שעתיד לעשות יפה ששה דינרים. צ''ל:
ר' דוסא. ס''ל דכל החוזר בו ידו על התחתונה לפיכך הולכין אחר מה שעתיד לעשות ויעכב הבה''ב בידו לפי חשבון כדי לשכור פועלים לגמור מלאכתו כפי התנאי:
ואם סלע. אם אין שוה מה שעשה אלא סלע נותן לו סלע ואע''פ שבתחלה לא היה שוה השכירות כ''כ נותן לו כפי תנאו:
או יגמור מלאכתו. בעד הסלע השני ויתן לו שנים ואע''פ שנתייקר השכירות הולכין אחר התנאי:
אם היה מה שעשה יפה ששה דינרין. כגון שנתייקרה שכירות המלאכה ואם היה בא לשכור פועל אחר לגמור החציו אינו מוצא בפחות מששה דינרין ונמצא נפסד בה''ב שני דינרין במה שעתיד להעשות אפ''ה הולכין אחר מה שעשה זה ונותן לו סלע כפי שכר החציו לפי התנאי:
אבל אם קבל ממנו וכו'. וכבר התחילו וקצר או ארג חציו והניח חציו וחזר בו שמין לו מה שעשה לפי חשבון התנאי שהיה ביניהם בשכירות כדמפרש ואזיל:
בד''א שלא התחילו. סיפא דתוספתא היא וארישא קאי בד''א שאם חזרו אין להם זע''ז אלא תרעומות בזמן שלא התחילו כלומר בשכירי יום שלא קבלו עליהן עשיית המלאכה או קבלנים שקבלו עליהן כל המלאכה ועדיין לא התחילו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source